ריפוי לעומת דיכוי

הסתכלות ארוכת טווח על בריאות של אנשים מלמדת אותנו כי העלמות התופעה כשלעצמה אינה מעידה דווקא על תהליך של ריפוי. לעיתים היא אף מעידה על תהליך הפוך מאחר ויש ביכולתו של הכוח החיוני להמיר תופעה בתופעה. לדוגמא, אדם שסבל מבעיות עור וטיפל בהן במשחות אשר העלימו את התופעה על העור, יכול לפתח תופעות חולי במערכת אחרת בגוף. למשל כבעיות בדרכי הנשימה העליונות. הכוח החיוני בניסיונו לשמר את הבריאות ככל שיכול, פיתח תופעה על העור אך משנבצר הדבר ממנו (מריחה של משחות) הוכרע ומאפשר התפתחות מחלה במערכת פנימית ומסוכנת יותר לקיום הבריא של האדם. כריתה של שקדים בלוע למשל, לא תאפשר יותר לכוח החיוני לפתח "דלקות שקדים" בגרון והוא יפתח מחלות במערכות עמוקות יותר. כך, בתהליך מתמשך של דחיקה של תופעות המופיעות במישורים שטחיים יותר של גוף האדם, מתרחשת התמרה של מחלה שטחית במחלה פנימית ועמוקה יותר שתהיה מסוכנת יותר. ואכן במהלך השנים ובהסתכלות ארוכת טווח אנחנו רואים יותר ויותר אנשים סובלים ממחלות הורמונאליות, מטאבוליות, אנחנו רואים עוד ועוד מחלות אוטו-אימוניות ומחלות ממאירות. אלו מחלות אשר ברובן מתפתחות על רקע דיכוי של מחלות שטחיות יותר, תופעות שיכולות להיות אקוטיות וחולפות אך טיפול לא נכון (דיכוי, לעומת ריפוי בדרך של המרצת הכוח החיוני) מקבע אותן בתוך המערכת כמחלות כרוניות או מחלות כרוניות אשר דוכאו והותמרו במחלות כרוניות עמוקות יותר ואף קטלניות.