מעט תולדות

הומאופתיה היא שיטת טיפול הפועלת כ- 250 שנה. ממציא השיטה, רופא גרמני, ד”ר סמואל האנמן (1755-1843) היה גם בעל השכלה ברוקחות, כימיה, בוטניקה, בקיא בשפות רבות ובעל חשיבה ביקורתית. לאחר שנים של עבודה כרופא שם לב כי מרבית מטופליו למעשה אינם מבריאים. לכל היותר מחלתם עוברת שינוי ותופסת אחיזה במקום אחר בגופם או בנפשם. מתצפיותיו הדקדקניות ראה כי תהליכי ריפוי אמתי מתרחשים רק כאשר התרופה הניתנת עבור מצב חולי מסוים היא כזו, הידועה כמחוללת את אותם סימפטומים עצמם אצל הבריא. עובדה זו (עיקרון ה”דומה בדומה ירפא”) הייתה ידועה כבר אצל חכמי רפואה יוונים במאה הראשונה  לספירה ואף מתועדת בכתביו של פרצלסיוס, רופא שוויצרי בן המאה ה-15. האנמן החל לטפל על פי עיקרון זה, ובמקביל החל מדלל תרופות אשר כתמצית, הייתה להן השפעה רעילה. להפתעתו גילה כי ככל שהוא מוהל את התרופות (תוך שלב ביניים של ניעור), לא רק שהשפעתה המיטיבה של התרופה אינו פוחת, נהפוך הוא, השפעת התרופה המדוללת והמנוערת, עמוקה יותר ופועלת למשך זמן ארוך יותר.

במהלך שנות חייו, שכלל את שיטתו ופרסם מהדורות מעודכנות של ספריו, בהם פרט את תפיסת עולמו, עקרונות הריפוי האמתי, וניסיונו הקליני.

תלמידיו הפיצו את תורתו ברחבי העולם וכיום הומאופתיה היא שיטת הטיפול השנייה הפופולארית בעולם. יותר מ-400,000 מיליון אנשים בעולם משתמשים בהומאופתיה. בצרפת 40% מהאוכלוסייה משתמשת בהומאופתיה. בשוויצריה, פורסם ב- 2011, דוח ממשלתי הקובע כי טיפול הומאופתי נמצא גם אפקטיבי וגם כדאי מבחינת עלות-תועלת ולפיכך טיפול הומאופתי ממשיך להיות ממומן על ידי ביטוחי הבריאות. בהודו הומאופתיה מוכרת על ידי המדינה ובדרום אמריקה לבדה, פועלים עשרות אלפי הומאופתים.

בישראל פועלים מאות הומאופתים, חלקם הגדול רכשו השכלתם ב- 15 שנים האחרונות במסלולי הכשרה רב שנתיים. מתוכם, כ-250 הומאופתים מאוגדים ב”אגודה הישראלית להומאופתיה”, המקבלת לשורותיה רק את אלו העומדים בתנאי קבלה מקבילים לאגודות מקצועיות אירופאיות.