מחלה אקוטית היא מחלה בעלת משך זמן קצר יחסית (ימים) אך מתאפיינת בד”כ במהלך סוער יחסית. המהלך יכול להיות מלווה באחד או בכמה מאפיינים כגון: חום, כאבים, שלשול או הקאות, דלקות בדרכי הנשימה העליונות (דלקת גרון, נזלת, שיעול) או דרכי נשימה תחתונות (דלקת ריאות), דלקת אוזניים, שפעת וכד’. עוד מאפיין של מחלות אקוטיות הוא שבסיום המהלך, האדם לרוב שב לאיתנו הרגיל.
תופעה כרונית היא כל תלונה (גוף או נפש) המלווה את האדם לאורך זמן ויכולה להיות מתמידה או להתאפיין בהתפרצויות. למשל אסטמה, מיגרנות, פריחות עור למיניהן, בעיות הורמונליות, כאבי מחזור, לחץ דם גבוה, בעיות במערכת העיכול כגון ממעי רגיז, נטייה לעצירויות או שלשולים, כיב בקיבה, טחורים וכן פחדים, מצבי רוח, דיכאון ועוד. אלו נטיות של האדם החוזרות וצצות במחזוריות כזו או אחרת או מלוות את האדם באופן יומיומי.
לפי תפיסת ההומאופתיה על מנת לפתח מחלה סוערת נדרש כוח חיוני “חזק” יותר. כלומר אלו המפתחים מחלות סוערות אך לעיתים נדירות הם בבחינת “בריאים יותר”. אלו הסובלים מתופעות כרוניות המלוות אותם לאורך שנים נתפסים כבעלי כוח חיוני נמוך יותר, כזה שאינו מסוגל להביא מהלך לכדי סיום המוביל להבראה מלאה.
ראו עוד: “כוח הריפוי הטבעי – כיצד רואים אותו בפעולתו” .
להומאופתיה כלים מפותחים לטיפול גם בבעיות אקוטיות וגם בבעיות כרוניות. במחלות אקוטיות משך הריפוי יהיה בד”כ קצר יחסית. מחלות כרוניות הן תופעות אשר משך הריפוי שלהן דורש זמן ארוך יותר.